יום שני, 6 בפברואר 2012


ההרצאתה של ד"ר רונית אשכנזי עוסקת בפרויקט הטמעה של תקשוב בבתי ספר תיכוניים. בהרצאתה הדגישה רונית את חשיבות הליווי הפרטני של מורים וסיוע אישי בבנית היחידות המקוונות. לטענתה שלב זה חשוב מהשתלמות כללית, מה שמעלה אצלי את השאלה לגבי מודל ההטמעה לו אנו שותפים. המורים קיבלו השתלמויות, אולם הליווי האישי נעשה רק על יד רכז התקשוב,  עד כמה יצליח הרכז הבודד להפנים את התהליך ולהנחות צוות שלם, אולי חשוב כי רכז האשכול ינחה באופן קבוע צוות מוביל שיוכל יחד לחלחל את התהליך בכל בית הספר?
כמו כן הביאה רונית בהרצאתה מספר כלים טכנולוגיים שכיום לא קיימים ברשותנו כמו דיגלו שזכיתי להיחשף אליו בתור חוקרת, שאינם מצויים ברשותנו וחבל.
ככלל ככל שאני נמצאת יותר זמן בתהליך אני שואלת את עצמי איך נצליח להביא את המורים לשנות את ההוראה להוראה קונסטרוקטיביסטית וסוציו קונסטרוקטיביסטית כך שיתאמו למאה ה-21 , כרגע אני מרגישה בהרבה מקרים שהמורים מצויים בשלב בו הם מתחילים להטמיע את התקשוב אך ברמה נמוכה (על פי המחוון שתמר בנתה) אם לא נציב להם יעדים אחרים באופן מערכתי כך שגם המנהלים יהיו שותפים לנו לא בטוח שנוכל להעלות את רמת השימוש.

תגובה 1: